כמה הסכום הזה שווה היום לפי המדד
שני מספרים שונים יוצאים מאותם שני תאריכים — ההצמדה למדד לבדה, וההצמדה בתוספת הריבית שחוק פסיקת ריבית והצמדה קובע — והם מופיעים כאן בשתי שורות נפרדות מפני שהם באים משני מקורות ומגיעים בנסיבות שונות.
שתי שאלות שנשמעות כמו אחת
מי שמחפש «מחשבון הצמדה למדד» רוצה בדרך כלל דבר אחד: כמה שווה היום סכום שנקבע פעם. זו חלוקה אחת — המדד של התאריך המאוחר, מחולק במדד של המוקדם, כפול הסכום. שום דבר מעבר לזה.
מי שמחפש «מחשבון ריבית והצמדה» רוצה משהו אחר לגמרי. «הפרשי הצמדה וריבית» הוא מונח מוגדר בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א־1961, ומשמעותו הצמדה בתוספת ריבית צמודה בשיעור שקובע שר האוצר. הוא מופיע ביותר ממאה חוקים, הוא מה שנפסק על חוב בבית משפט, והוא תמיד גדול מההצמדה לבדה.
ההבדל אינו קוסמטי. על סכום של 10,000 ש״ח מ־16 בינואר 2019 ועד 16 באוגוסט 2026, ההצמדה מוסיפה 1,965.88 ש״ח והריבית מוסיפה עוד 1,960.14 ש״ח — כלומר הרכיב השני כמעט מכפיל את התוספת. עמוד שהיה מחזיר מספר אחד היה חייב להחליט עבורכם באיזה מהשניים מדובר, ואין בשאלה עצמה שום סימן שיאפשר לו להחליט נכון. לכן שתי השורות מופיעות תמיד בנפרד, עם קו מפריד ביניהן, ומי שצריך רק אחת מהן לוקח אותה ישירות מהטבלה.
המדד הידוע, והיום ה־16 בחודש
הלמ״ס מפרסמת את מדד חודש מסוים ב־15 בחודש שאחריו, בשעה 18:30. לכן «המדד הידוע» בתאריך כלשהו אינו המדד של אותו חודש: ב־15 באוגוסט המדד הידוע הוא של יוני, וב־16 באוגוסט הוא כבר של יולי. היום בחודש שאתם מזינים משנה את התשובה, וזו הסיבה שיש כאן בורר תאריך מלא ולא בורר חודש.
זו גם ההגדרה שבחוק. סעיף 1 קובע ש«המדד החדש» הוא המדד הידוע בעת הוספת הפרשי ההצמדה, ולא המדד בגין החודש שבו נעשה התשלום. מסיבה זו אין בעמוד הזה בורר בין שתי הנוסחאות: שני החישובים שבו נשענים על אותה הגדרה אחת. חוזי רכישה מקבלן דווקא כן נוקבים לפעמים ב«מדד בגין החודש», ולשם נועד מחשבון מדד תשומות הבנייה, שבו הבורר קיים.
יש כאן פרט אחד שמפתיע: הלמ״ס מזיזה את הפרסום כשה־15 נופל בשבת או בחג. מדד יולי 2026 יצא ביום שישי, ה־14 באוגוסט. מחשבון ההצמדה של הלמ״ס עצמה לא זז איתו — הוא המשיך לענות «יוני» גם ב־14 וגם ב־15, ורק ב־16 עבר ליולי. העמוד הזה הולך אחרי המחשבון של הלמ״ס, מפני ששני הצדדים לוויכוח על חוב יבדקו שם. בבלוק המקורות שבהמשך העמוד מופיע תאריך הפרסום האמיתי, וההבדל בין השניים נמשך יומיים בשנה.
למה שני מדדים לא תמיד מתחלקים זה בזה
מדד מתפרסם על בסיס: תקופה כלשהי נקבעת כ־100 נקודות וכל שאר החודשים נמדדים מולה. הלמ״ס מחליפה בסיס בערך פעם בשנתיים — עשרים ושתיים פעמים מאז 1951, וחמש עשרה מהן בתוך הטווח שבעמוד הזה — ובניגוד למה שאפשר לצפות, היא אינה מחשבת מחדש את ההיסטוריה לבסיס החדש. כל חודש נשאר רשום בבסיס שהיה בתוקף כשהוא פורסם.
התוצאה גלויה בטבלה: דצמבר 2024 עומד על 108.7 נקודות ופברואר 2025 על 101.5. מי שיחלק את השני בראשון יקבל ירידה של יותר משישה אחוזים. בפועל המדד עלה באותם חודשיים ב־0.29%, וההפרש כולו הוא החלפת הבסיס. שני המספרים אינם על אותו סרגל, ולכן החלוקה ביניהם אינה מספר.
הלמ״ס מפרסמת מקדם חיבור לכל החלפת בסיס, והמחשבון מכפיל בו את המנה. חמישה עשר מקדמים כאלה מכסים את הטווח מ־1986 ועד היום, וכשהחישוב חוצה החלפת בסיס העמוד אומר זאת במפורש בשורה שמתחת לטבלה — כדי שמי שמנסה לשחזר את התוצאה משני המספרים שמעליה יידע למה זה לא יסתדר לו. בטווח ארוך הפער עצום: בין ינואר 1986 ליולי 2026, חלוקה ישירה של שני המדדים אומרת שהשקל התחזק בכ־22%, בעוד שהתשובה הנכונה היא שהוא נשחק פי 8.5.
דוגמה: 10,000 ש״ח מ־16 ביוני 2005 ל־16 באוגוסט 2026
התאריך המוקדם נקרא לפי המדד הידוע שלו, מאי 2005, שעמד על 101.0 נקודות בבסיס של אותה תקופה. התאריך המאוחר נקרא לפי המדד הידוע שלו, יולי 2026, שעומד על 105.1 נקודות בבסיס אחר לגמרי. אחרי שהמנה הוכפלה במקדמי החיבור של הלמ״ס, מקדם ההצמדה הוא 1.4728 — עלייה של 47.28%.
הסכום הצמוד הוא לכן 14,727.59 ש״ח, והפרשי ההצמדה הם 4,727.59 ש״ח. זו התשובה למי שרצה הצמדה בלבד.
הריבית מוסיפה על כך. התקופה היא 7,731 ימים, ולאורכה פורסמו שמונים ושמונה שיעורי ריבית צמודה שונים — כי החשב הכללי קובע אותה מחדש כל רבעון. בסך הכול הריבית מסתכמת ב־50.95% על הסכום הצמוד, כלומר 7,503.30 ש״ח. הסכום הסופי, הפרשי הצמדה וריבית יחד, הוא 22,230.89 ש״ח.
שימו לב לפער בין 47% הצמדה ל־51% ריבית: על תקופה ארוכה הריבית היא הרכיב הגדול מבין השניים, גם כששיעורה השנתי נמוך. זה מה שהופך את השאלה «איזה מהשניים מגיע לי» לשאלה של אלפי שקלים ולא של ניואנס.
איך נצברת הריבית
שלוש עובדות מהחוק קובעות את החישוב, וכל אחת מהן משנה את התוצאה.
הריבית היא על הסכום הצמוד. סעיף 1 מגדיר «ריבית צמודה» כריבית על הסכום לאחר שנוספו עליו הפרשי ההצמדה. בדוגמה שלמעלה זה ההבדל בין ריבית על 14,727 ש״ח לריבית על 10,000 — כמעט חמישים אחוז יותר.
היא נצברת יומית. סעיף 4א(א) קובע ששיעור הריבית היומי הוא השיעור השנתי מחולק ב־365, ושהוא מוכפל בקרן העדכנית של אותו יום. אין כאן עיגול לחודשים ואין ספירה של שנים שלמות.
היא מצטרפת לקרן אחת לשנים עשר חודשים. סעיף 4א(ב) קובע את מועד הצירוף, וסעיף 7 אמר את אותו הדבר עוד לפני תיקון 9. המשמעות היא ריבית דריבית שנתית: ארבע שנים בשיעור של 4% אינן 16% אלא 16.99%, והפער גדל ככל שהשיעור והתקופה גדלים.
לכך נוספת עובדה רביעית, שהיא המקור הנפוץ ביותר לתוצאות שגויות: השיעור אינו קבוע. החשב הכללי מפרסם אותו מדי רבעון, וסעיף 5ג(ג) קובע שכל שיעור חדש חל מיום השינוי על הסכום שטרם שולם. חוב שנפתח בתחילת 2019 התחיל בריבית של 1% לשנה, ומאז עבר יותר משלושים פרסומים רבעוניים שהעלו אותה פי כמה. חישוב שלוקח את השיעור של היום ומכפיל אותו במספר השנים ייתן מספר גדול בהרבה מהאמת; חישוב שלוקח את השיעור של תחילת התקופה ייתן מספר קטן בהרבה. שורת הריבית בטבלה אומרת על פני כמה ימים ודרך כמה פרסומים היא עברה, בדיוק כדי שהמספר הזה יהיה ניתן לבדיקה.
מה העמוד הזה לא עושה
הוא אינו מכריע אם מגיעים לכם הצמדה או ריבית. סעיף 6 לחוק שולל את שתיהן כשהצדדים כבר סיכמו ביניהם הצמדה או פיצוי על איחור, וגם כשחיקוק אחר קובע סעד משלו. רשות שיפוטית רשאית לפסוק שיעור אחר, גבוה או נמוך, אם מצאה טעמים לכך.
הוא גם אינו מחשב דמי פיגורים. תיקון 9 לחוק, שנכנס לתוקף ב־1 בינואר 2025, פיצל את מה שנקרא בעבר «ריבית פיגורים» לשני רכיבים: ריבית בסיס, שהיא מה שמופיע כאן, ודמי פיגורים נפרדים שנצברים רבעונית רק מתום שלושה חודשים ממועד הפירעון ואינם מצטרפים לקרן. הרכיב השני שייך לחישוב תיק בהוצאה לפועל, עם מועדים משלו ועם שיקול דעת שיפוטי משלו, והוא אינו כאן.
וכמו בכל עמוד שמסתמך על מדד — התוצאה נכונה לפרסום שממנו היא נשענת. השורה שמתחת לטבלה אומרת לאיזה חודש הפרסום ומתי הוא יצא, וכל עוד השורה הזו מופיעה אפשר לדעת בדיוק על מה המספר עונה.
מה המחשבון הזה לא עושה
- המחשבון אינו יודע אם מגיעה לכם הצמדה או ריבית בכלל. סעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה שולל אותן כשהצדדים סיכמו ביניהם הצמדה או ריבית פיגורים, וכשחיקוק אחר כבר קובע סעד על האיחור
- אין כאן דמי פיגורים. תיקון מס׳ 9, שנכנס לתוקף ב־1 בינואר 2025, פיצל את ריבית הפיגורים הישנה לריבית בסיס ולדמי פיגורים רבעוניים שנצברים רק מתום שלושה חודשים ממועד הפירעון ואינם מצטרפים לקרן — זהו חישוב הוצאה לפועל ולא החישוב שבעמוד הזה
- ריבית שקלית לפי סעיף 2(א)(1) היא מסלול חלופי, ריבית במקום הצמדה ולא בנוסף לה. העמוד מחשב את המסלול הצמוד בלבד, ורשות שיפוטית רשאית לפסוק שיעור אחר משלה
- ריבית שנצברה בתוך שנת ההצמדה הנוכחית ועדיין לא צורפה לקרן מוצמדת כאן על פני כל התקופה ולא ממועד צבירתה, כפי שסעיף 4א(ג) קובע מאז תיקון 9. ההפרש הוא פחות מעשירית אחוז משורת הריבית
- הטבלה מתחילה בינואר 1986. הלמ״ס מפרסמת את המדד מאז 1951, אבל חודשים מוקדמים יותר נמדדו בשקלים ישנים ובלירות, וסכום שמוזן היום אינו באותה מטבע
מקורות ושיטת החישוב
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה — מדד המחירים לצרכן, כללי (קוד 120010), הודעה לתקשורת 257/2026 — יולי 2026 — 105.1 נקודות, עלייה של 0.3% (הבסיס: ממוצע 2024 = 100.0) · נבדק ב־
- אגף החשב הכללי, משרד האוצר — ריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (הודעת תכ"ם 3.1.2.1) — ריבית צמודה — 4.14% שנתי, תאריך תחילת תוקף 01/07/2026 · נבדק ב־
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין ״הצמדה״ ל״ריבית והצמדה״?
הצמדה היא רק שינוי המדד: הסכום מוכפל במדד החדש ומחולק במדד היסודי. ״הפרשי הצמדה וריבית״ הוא מונח מוגדר בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה — ההצמדה בתוספת ריבית צמודה בשיעור שקובע שר האוצר. שני מספרים שונים משני מקורות שונים, ולכן הם מופיעים כאן בשתי שורות נפרדות ולא כסכום אחד.
איזה מדד נלקח לתאריך שהזנתי?
המדד הידוע באותו יום. הלמ״ס מפרסמת את מדד חודש מסוים ב־15 בחודש שאחריו, ולכן המדד הידוע מתחלף ב־16: ב־15 באוגוסט הוא עדיין של יוני, וב־16 הוא של יולי. זו גם ההגדרה שבסעיף 1 לחוק — ״המדד החדש״ הוא המדד הידוע — וכך גם עונה מחשבון ההצמדה של הלמ״ס עצמה.
למה המדד קפץ מ־108.4 ל־101.5 בינואר 2025?
הוא לא ירד — הלמ״ס החליפה בסיס. היא עושה זאת בערך פעם בשנתיים ואינה מחשבת מחדש את ההיסטוריה לבסיס החדש, ולכן שתי הנקודות הן שני סרגלים. בין שני החודשים המדד דווקא עלה ב־0.6%. חלוקה ישירה של שני המספרים תיתן ירידה של 6% שלא קרתה, והמחשבון מחבר בין הסרגלים במקדמי החיבור של הלמ״ס — חמישה עשר מהם בטווח שבעמוד.
הריבית מחושבת על הסכום המקורי או על הסכום הצמוד?
על הצמוד. סעיף 1 מגדיר ״ריבית צמודה״ כריבית על הסכום לאחר שנוספו עליו הפרשי ההצמדה. היא נצברת מדי יום לפי השיעור השנתי חלקי 365 (סעיף 4א(א)) ומצטרפת לקרן אחת לשנים עשר חודשים (סעיף 4א(ב)), ולכן ארבע שנים בשיעור של 4% אינן 16% אלא קרוב ל־17%.
החוב שלי רץ משנת 2019 — לפי איזה שיעור ריבית?
לפי כל השיעורים שהיו בתוקף לאורך הדרך, יום אחר יום. החשב הכללי מפרסם את הריבית הצמודה מדי רבעון והיא זזה: סעיף 5ג(ג) קובע שכל שיעור חדש חל מיום השינוי על הסכום שטרם שולם. שורת הריבית בעמוד אומרת על פני כמה ימים ודרך כמה שיעורים שונים היא חושבה.
מחשבונים קשורים
שינויים בערכים שבעמוד
- — יולי 2026 — 105.1 נקודות, עלייה של 0.3% (הבסיס: ממוצע 2024 = 100.0)
- — יוני 2026 — 104.8 נקודות, ללא שינוי (הבסיס: ממוצע 2024 = 100.0)
- — מאי 2026 — 104.8 נקודות, ירידה של 0.3% (הבסיס: ממוצע 2024 = 100.0)
- — ריבית צמודה — 4.14% שנתי, תאריך תחילת תוקף 01/07/2026
- — ריבית צמודה — 4.27% שנתי, תאריך תחילת תוקף 01/04/2026
- — ריבית צמודה — 4.45% שנתי, תאריך תחילת תוקף 01/01/2026
- — ריבית צמודה — 4.37% שנתי, תאריך תחילת תוקף 01/10/2025