כמה נטו יישאר לכם מהברוטו
הפער בין הברוטו לנטו עשוי משני חצאים, ורק אחד מהם מוכר — העמוד מפרק גם את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שורה־שורה, כולל המדרגה שבה הם קופצים והתקרה שבה הם נעצרים.
החצי שאיש אינו בודק
כשאנשים מנסים להסביר לעצמם לאן נעלם ההפרש בין השורה העליונה בתלוש לשורה התחתונה, הם כמעט תמיד חושבים על מס הכנסה. זו התשובה השגויה־למחצה: בברירת המחדל של הטופס, ברוטו של 15,000 ש״ח, מס ההכנסה לוקח 2,116 ש״ח ואילו דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות לוקחים יחד 1,217 ש״ח נוספים. זה למעלה משליש מכל הפער, מנוכה מדי חודש, ורוב מי שקורא את זה מעולם לא בדק כיצד הוא מחושב.
והמשקל היחסי רק גדל. הזינו 2.25 נקודות זיכוי באותה משכורת: מס ההכנסה יורד ל־1,572 ש״ח, בעוד דמי הביטוח אינם זזים אף לא באגורה אחת. הם אינם יודעים דבר על נקודות זיכוי, על ניכויים מוכרים או על מדרגות מס. פתאום הם כמעט מחצית מהפער. החלק הראשון של העמוד עוסק בעיקר בהם, כי הם החצי שאין לו הסבר במקום אחר; החלק השני עובר מהתוצאה אל התלוש עצמו, אזור אחר אזור.
שיטת גבייה אחרת לגמרי
דמי ביטוח אינם מס הכנסה בשיטה אחרת — הם מערכת שנייה, שנבנתה על עקרונות אחרים, ורצה במקביל. שלושה הבדלים מבניים קובעים כמעט הכול.
הראשון הוא יחידת הזמן. מס הכנסה נמדד על ההכנסה השנתית; דמי ביטוח נגבים על כל חודש בפני עצמו, וכל חודש מתחיל מאפס. שנה שבה השתכרתם סכום זהה בכל חודש ושנה שבה אותו סכום כולו התקבל בשלושה חודשים אינן משלמות אותו הדבר.
השני הוא הבסיס. מס הכנסה נגזר מההכנסה החייבת — אחרי שהפחיתו ממנה מה שמותר להפחית. דמי ביטוח נגבים מהשכר עצמו. הפקדה לפנסיה או לקרן השתלמות מקטינה את בסיס המס ואינה נוגעת בבסיס דמי הביטוח. אפשר לראות את זה בטופס: העלו את שיעור ההפרשה לפנסיה, ושורת מס ההכנסה תרד בעוד שתי שורות דמי הביטוח ייעצרו במקום.
השלישי הוא הצורה. במקום סולם של שש מדרגות שמטפס בהדרגה, יש כאן מדרגה אחת בלבד — ואחריה תקרה שמפסיקה את הגבייה כליל. שני המבנים האלה, המדרגה והתקרה, הם כל מה שצריך להבין כדי לקרוא את הטבלה שמתחת לתוצאה.
המדרגה, והקפיצה שיש בה
חלקו הראשון של השכר החודשי נגבה בשיעור מופחת. מהנקודה שבה נגמרת המדרגה המופחתת, כל שקל נוסף נגבה בשיעור המלא — והמלא גבוה מהמופחת פי כמה, לא באחוז או שניים. זו הקפיצה החדה ביותר שיש בתלוש; אפילו המעבר בין שתי מדרגות מס הכנסה הצמודות אינו מתקרב אליה ביחסים.
מה שלא קופץ הוא מה שכבר נגבה. השיעור המלא חל רק על החלק שמעל הגבול, בדיוק כפי שסולם המס פועל, ולכן חציית המדרגה אינה מייקרת רטרואקטיבית את תחילת המשכורת. הטבלה בעמוד מציגה את שתי המדרגות זו מעל זו, עם הסכום מהשכר שלכם שנפל לכל אחת ומה נגבה עליה, כדי שהחלוקה תהיה גלויה ולא עניין של אמון.
ופרט אחד שקל מאוד לטעות בו: הסכום שמסמן את גבול המדרגה אינו נגזר משום מדד אחר. הוא נקבע כסכום בפני עצמו ומתעדכן במנגנון משלו. מחשבון שמנסה לחשב אותו כשבריר של גודל אחר יסטה במאות שקלים של הכנסה חודשית, ולכן בעמוד הזה הוא נתון שנשלף מהמקור ולא תוצאה של חישוב. הוא מופיע בשורת המדרגה בטבלה ובבלוק המקורות שבתחתית, ואינו מוקלד בטקסט הזה.
התקרה, והמקום היחיד שבו שכר גבוה נגבה פחות
מעל השיעור המלא יושבת תקרת הכנסה, ומעליה הגבייה נפסקת לחלוטין — לא יורדת, נפסקת. השורה השלישית בטבלה קיימת בשביל זה: היא מציגה את החלק מהשכר שלא נגבה עליו דבר, כסכום, גם כשהוא אפס.
הנה מה שזה עושה בפועל. בשכר של 60,000 ש״ח בחודש, סך דמי הביטוח שהעובד משלם הוא 5,709 ש״ח. אותו סכום בדיוק, לשקל, משלם מי שמשתכר את סכום התקרה — 8,090 ש״ח פחות ממנו. שני העובדים האלה נבדלים זה מזה בכמעט שמונת אלפים שקלים בחודש ומשלמים לביטוח הלאומי את אותו הסכום.
מכאן נובעת התופעה היחידה בעמוד הזה שרצה בכיוון ההפוך מהאינטואיציה. השורה ״מהשקל הבא שתרוויחו יילקח״ עולה עם השכר לכל אורך הדרך — ואז, ברגע שחוצים את התקרה, היא צונחת בבת אחת. מתחת לתקרה שקל נוסף נושא גם מס וגם דמי ביטוח; מעליה הוא נושא מס בלבד. זהו המקום היחיד בכל מערכת הניכויים שבו הוספה לשכר עולה לעובד פחות ממה שעלתה ההוספה שקדמה לה. תוכלו לראות את הצניחה בעצמכם: הזינו סכום מעט מתחת לתקרה, ואז מעט מעליה, והביטו בשורה הזו.
הצד השני — דמי הביטוח שהמעסיק משלם, ולעולם לא רואים
על אותו שכר בדיוק, ובאותו מבנה של מדרגה ותקרה, גם המעסיק משלם דמי ביטוח. הם אינם מנוכים מכם, אינם מופיעים בשורות התלוש שאתם קוראים, ורוב העובדים אינם יודעים שהם קיימים. עמודת ״מעסיק״ בטבלה מציגה אותם, והשורה שמתחתיה מסכמת את העלות החודשית של העסקתכם — עוד לפני ההפרשות שהמעסיק מוסיף מצידו.
בברירת המחדל של הטופס מדובר ב־902 ש״ח מעבר לשכר, כלומר 15,902 ש״ח לחודש. אבל הנתון המעניין נמצא דווקא בשכר הנמוך. בשכר של 7,000 ש״ח — כולו בתוך המדרגה המופחתת — העובד משלם 299 ש״ח ואילו המעסיק משלם 316 ש״ח, יותר ממנו. בשכר של 15,000 ש״ח היחס כבר התהפך לגמרי: 1,217 ש״ח מול 902. הסיבה היא שבמעבר למדרגה המלאה החלק של העובד עולה הרבה יותר בחדות מזה של המעסיק, וההיפוך הזה קורה בדיוק בגבול המדרגה.
יש כאן גם אי־סימטריה שראוי לדעת עליה: דמי ביטוח הבריאות הם ניכוי של העובד בלבד. למעסיק אין בהם חלק כלל. הם נגבים על אותו בסיס חודשי, לפי אותה מדרגה ועד אותה תקרה, ולכן קל לחשוב עליהם כעל אותו ניכוי — אבל הם שורה נפרדת בתלוש, ביעד שונה, והם מוצגים כאן בנפרד משום שכך הם מנוכים.
מנטו לברוטו, כשמנהלים משא ומתן
הבחירה שמתחת לשדה הסכום הופכת את כיוון החישוב. במצב ״נטו שאני צריך״ מזינים את הסכום שצריך להישאר בחשבון בסוף החודש, והתשובה היא הברוטו שיש לבקש כדי להגיע אליו.
הכיוון הזה אינו נוסחה הפוכה, כי לא קיימת כזו: מדרגות המס, מדרגת הגבייה והתקרה יוצרות יחד פונקציה שעולה ברציפות אך נשברת בכל אחת מנקודות המעבר, ואי אפשר לבודד ממנה את הברוטו באלגברה. במקום זאת המחשבון מנחש ברוטו, בודק איזה נטו יוצא ממנו, ומצמצם את התחום — עשרות פעמים, עד שההפרש קטן מפרוטה. הכול קורה בדפדפן בין הקשה להקשה.
איך קוראים תלוש שכר: ארבעה אזורים, תמיד באותו סדר
כדי להניח את התוצאה ליד תלוש אמיתי צריך לדעת לקרוא את התלוש עצמו. במבט ראשון הוא נראה כמו רשת של קיצורים, קודים ועמודות צרות, אבל מתחת לפריסות השונות של תוכנות השכר עומד אותו שלד: ארבעה אזורים שסדרם אינו משתנה. בראש — הפרטים: מי אתם, מי משלם ובאילו תנאים. מתחתם אזור שכולו הוספה, כל מה שנזקף לזכותכם החודש, ואחריו אזור שכולו גריעה. ובשוליים, בטור צר בצד או ברצועה תחתונה, הסיכומים שנצברו מתחילת השנה. כל אזור עונה על שאלה אחרת, ולכן עוברים עליהם בסדר הזה — בפעם הראשונה לעומק, ומשם והלאה זה עניין של דקות בחודש.
הכותרת נראית כמו עיטור מנהלי, ולכן כמעט איש אינו קורא אותה, אף שכל השאר נגזר ממנה. לצד שמכם ומספר הזהות, שם המשלם ומספר התיק שלו והחודש שהתלוש מתייחס אליו, רשומים בה כמה שדות על ההעסקה עצמה: אם היא חודשית, שעתית או יומית, מהו היקף המשרה, לפעמים הדירוג והדרגה, ומתי התחלתם לעבוד. השדות האלה אינם מתארים את ההעסקה שלכם אלא את מה שמערכת השכר רשמה לגביה: שדה שהוזן שגוי פעם אחת יישאר שגוי בכל חודש שאחריו, והתלושים שייצאו ממנו יהיו עקביים לגמרי — ושגויים. הרגיש שבהם הוא תאריך תחילת העבודה, כי לא מעט זכויות נמדדות ממנו, והוא גם השדה שהכי קל לאבד במעבר בין מערכות. די לקרוא את הכותרת פעם אחת לאט, לוודא שכל שדה תואם את מה שסוכם איתכם, ולחזור אליה רק כשמשהו בתנאים משתנה.
הטור העליון: שכר, החזרים ושווי
הטור העליון נראה כמו רשימה של רכיבי שכר, אבל יושבים בו שלושה סוגים שונים של שורות, ושאלה אחת מפרידה ביניהם: האם זה כסף שהרווחתם, כסף שהוחזר לכם, או סכום שאינו כסף כלל?
הסוג הראשון הוא תמורה על עבודה: השכר עצמו, כל מה שנשען עליו וגדל עם הכמות — שעות מעבר ליום הרגיל, תוספת משמרת, כוננות — ותשלומים שמגיעים במחזור אחר, כמו עמלה או מענק. בשורות האלה עובר גם הגבול של המחשבון, שמחשב חודש מלא בשכר קבוע: חודש שיש בו שורות משתנות כאלה, או משרה חלקית שהתחילה או הסתיימה באמצע חודש, אינו טיפוסי, ולחודש כזה יש התאמות שאינן נגזרות מהנתונים שבטופס.
הסוג השני הוא החזר הוצאה — נסיעות, טלפון, ביגוד, אחזקת רכב, אש״ל. השורות האלה אינן מחיר הזמן שלכם אלא השבה של משהו שהוצאתם, ולכן הן עשויות להיעלם בחודש שבו לא הייתה הוצאה, בלי שקרה דבר לשכר.
הסוג השלישי, המבלבל מכולם, הוא שווי: רכב שהועמד לרשותכם, ארוחות, מתנה, קורס. אלה אינם כסף. הם נזקפים לטור העליון כדי להיכנס לבסיס שממנו נגזרים גם המס וגם דמי הביטוח, ובחלק מהתלושים שורה בהמשך מוציאה אותם בחזרה, כי לחשבון הם אינם מגיעים. כך הסכום למעלה עולה, הניכויים גדלים איתו, ומה שנשאר אינו גדל. זה המקור השכיח ביותר לפער בין תלוש אמיתי לתוצאה, ולכן שדה שווי ההטבות, שמטפל בו, הוא הראשון שכדאי למלא כשמשווים.
בתחתית הטור עשוי להופיע יותר מסיכום אחד: תוכנות רבות מדפיסות בסיס נפרד למס, לדמי הביטוח ולהפרשות לחיסכון, והם אינם חייבים להיות שווים — ולכן השאלה ״מה הברוטו שלך״ אינה חדה מספיק. הבדיקה באזור הזה פשוטה: הפרידו מהסיכום את ההחזרים ואת שורות השווי, ובדקו שמה שנשאר תואם את מה שסוכם איתכם.
הניכויים בתלוש, ולאן כל אחד מהם הולך
את אזור הניכויים נוטים לקרוא כרשימה אחת של דברים שנלקחו. בפועל יש בו ארבעה סוגים, ולכל אחד יעד אחר — ולכן מה שכדאי לזהות בכל שורה הוא לא הסכום שלה, אלא לאן היא הולכת.
הראשון הוא מס הכנסה, שהולך לאוצר המדינה ומולו לא נצבר על שמכם דבר.
השני הוא דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. גם הם עוזבים אתכם, אבל הם קונים כיסוי — בתמורה לדמי הביטוח הלאומי נצברת עמידה בתנאי סף לאבטלה, לנכות, ללידה ולזקנה — ולכן קל יותר לחשוב עליהם כעל פרמיה מאשר כעל גבייה. כדי לבדוק אותם, השוו כל אחד מהם לשורה המקבילה בתוצאה.
השלישי הוא ההפרשות לחיסכון: פנסיה, ולעיתים גם קרן השתלמות. הכסף הזה עדיין שלכם — הוא ירד מהסכום שמגיע לחשבון העובר ושב ועבר לחשבון אחר, שרשום על שמכם — ומי שסופר את כל אזור הניכויים כהפסד סופר כאן משהו שלא הפסיד. השורה בתלוש מעידה רק שהסכום נוכה, לא שהגיע ליעדו: את ההגעה מאשר הדוח שמפיק הגוף המנהל, והשוואה בין השורה לדוח היא בדיקה נפרדת. בטופס, שני שדות ההפרשה מתחילים באפס: שיעור ההפרשה של העובד נקבע בהסכם ההעסקה ומשתנה בין מקומות עבודה, וההנחה הראשונית היא שאין הפקדה כלל, כדי שהתוצאה הראשונה תהיה החישוב הסטטוטורי הנקי. כשמשווים מול תלוש, ממלאים בהם את השיעורים שלכם.
הרביעי הוא ניכויי הרשות — דמי חבר בארגון עובדים, החזר הלוואה, קנטינה, ביטוח שביקשתם לעצמכם. אלה נעשים בהסכמתכם, ומכאן הכלל לגביהם: שורה שאינכם מזהים ואינכם זוכרים שאישרתם היא בדיוק השורה שצריך לשאול עליה — בחודש שבו הופיעה, לא כעבור שנה.
ולבסוף יש בלוק אחד שנראה כמו ניכוי ואינו ניכוי. בחלק מהתלושים, לרוב בצד או ברצועה משלו, מפורט מה שהמעסיק הפריש בעצמו: חלקו בפנסיה, הרכיב שנצבר לפיצויים, ולעיתים חלקו בקרן ההשתלמות. בגלל הקרבה לאזור הניכויים והסכומים בסדר גודל דומה קל לקרוא אותו ככסף שנלקח מכם, אבל זה תשלום שנוסף מעל השכר ומעולם לא נועד להגיע לחשבון שלכם: הוא אינו מקטין את מה שתקבלו, והורדתו לא הייתה מגדילה אותו. דווקא אותו כדאי להשוות למוסכם — השיעורים שהמעסיק אמור להפריש קבועים בהסכם או בהסדר שחל עליכם, והם מהדברים הקלים ביותר לאמת ומהנבדקים פחות.
המצטברים והיתרות: מה שתלוש בודד אינו מראה
לצד רוב השורות רץ טור שני, כמעט תמיד בדפוס קטן, שסוכם את אותה שורה מתחילת שנת המס — וזה החלק השימושי ביותר בתלוש. תלוש בודד אפשר לבדוק רק מול עצמו, ובדיקה כזו תמיד תסתדר: כל תוכנת שכר יודעת לחבר את מה שהיא עצמה כתבה. את הטור המצטבר אפשר לבדוק מול מסמך אחר: המצטבר של החודש הקודם, ועוד השורה של החודש הנוכחי, חייבים לתת את המצטבר שמודפס עכשיו. כשהחשבון אינו מסתדר, משהו נרשם מחוץ לשורות שאתם רואים — תיקון רטרואקטיבי, זיכוי, או רכיב שגולגל מחודש קודם. הטור הזה תופס גם את מה שהמבט החודשי מחמיץ: רכיב שהפסיק להשתלם. שורה קטנה שנעלמה אינה מורגשת, כי אין לה מול מה להשוות; במצטבר היא בולטת מיד, כי שם היא פשוט מפסיקה לגדול.
ברצועה התחתונה או בפינה יושבות היתרות: ימי החופשה שצברתם וניצלתם, ימי המחלה, ולפעמים גם שעות עודפות או חסרות. אין אלה סכומים אלא מלאי שעובר משנה לשנה, והן היחידות בתלוש שאפשר לאמת בלי שום מסמך — מול היומן שלכם. התקלות כאן מוכרות: יום שנלקח ולא נגרע, או שנגרע פעמיים; יתרה שאופסה בסוף השנה במקום לעבור הלאה. אף אחת מהן אינה מורגשת כשהיא קורית, וכולן מתגלות יחד — כשמבקשים חופשה ארוכה, או ביום האחרון בעבודה, כשהיתרה הופכת לכסף. אם מעולם לא הבטתם בשורות האלה, כאן מאמץ קטן מוצא הכי הרבה.
שום בדיקה מאלה לא נועדה לחשוף מרמה, שהיא נדירה; התקלות שהן תופסות שגרתיות בהרבה.
חובה למסור אותו, וכדאי לשמור את כולם
התלוש אינו הודעה שהמעסיק מוסר מרצונו הטוב. מסירת פירוט כתוב של התשלום היא חובה, ועיקר החובה הוא הפירוט עצמו: לא די בסכום הסופי, יש להראות ממה הוא מורכב ומה נגרע ממנו. הזכות לראות את ההרכב היא שמאפשרת את כל הבדיקות שלמעלה, ואת ההשוואה לתוצאה בכלל.
לכן שמרו את הסדרה כולה, ולא רק את התלוש האחרון — ולו משום שבדיקת המצטברים דורשת את התלוש של החודש הקודם. זה מסמך ההכנסה שיבקשו מכם בבנק, אצל בעל דירה, בבקשה לקצבה ובכל בירור על תנאי ההעסקה, והוא ההוכחה היחידה שבידיכם לרצף ולתנאים שסוכמו. כל עוד אתם מועסקים קל להשיג עותק חסר; מהיום שעזבתם, הגישה למערכת שהפיקה אותו כבר אינה בידיכם. שמירה שוטפת בתיקייה אחת חוסכת שחזור שלפעמים כבר אינו אפשרי.
מה המחשבון הזה לא עושה
- שווי רכב, ארוחות והטבות אחרות מגדילים את ההכנסה החייבת ואינם נגזרים מהברוטו
- אינו מחשב שכר עם רכיבים משתנים — עמלות, שעות נוספות בשיעורים שונים, בונוס רבעוני
- הפקדות מעל התקרה, קרן השתלמות והלוואות מהמעסיק דורשות התאמה ידנית
מקורות ושיטת החישוב
- רשות המסים — לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לחודש ינואר 2026 (מעודכן לאפריל 2026) — עד- 84,120 10% | מ- 84,121 עד- 120,720 14% | מ- 120,721 עד- 228,000 20% | מ- 228,001 עד- 301,200 31% | מ- 301,201 עד- 560,280 35% | מכל שקל נוסף 47% · נבדק ב־
- המוסד לביטוח לאומי — בל/651, אגרת למעסיק לשנת 2026 — סכום מדרגת גביה מופחתת 7,703 ₪ · סכום ההכנסה המירבית 51,910 ₪ · טור 1 עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל פרישה": שיעור מופחת סה"כ 8.78 (עובד 4.27, מעסיק 4.51), שיעור מלא סה"כ 19.77 (עובד 12.17, מעסיק 7.60) · נבדק ב־
שאלות נפוצות
למה הנטו שלי שונה מהמחשבון?
הסיבות הנפוצות הן שווי הטבות שנוסף להכנסה החייבת, נקודות זיכוי שלא דווחו, וניכויים ייחודיים למקום העבודה. השוו שורה מול שורה ולא רק את השורה התחתונה.
מה מנוכה מהברוטו בכלל?
מס הכנסה לפי מדרגות ונקודות זיכוי, ביטוח לאומי, מס בריאות וחלק העובד בפנסיה. כל אחד מהם מחושב על בסיס אחר, ולכן אין אחוז ניכוי אחד.
עלייה בברוטו — כמה תגיע לנטו?
התוספת ממוסה במס השולי שלכם ולכן חלקה נשאר בתלוש. התוספת נטו מוצגת במפורש, כי זו השאלה בכל משא ומתן על שכר.
הנתונים שהזנתי נשלחים לאיפה?
לשומקום. כל החישוב רץ בדפדפן, ולכן אפשר להזין שכר אמיתי בלי לחשוב פעמיים. אין חשבון, אין שרת ואין שמירה.
מחשבונים קשורים
שינויים בערכים שבעמוד
- — עד- 84,120 10% | מ- 84,121 עד- 120,720 14% | מ- 120,721 עד- 228,000 20% | מ- 228,001 עד- 301,200 31% | מ- 301,201 עד- 560,280 35% | מכל שקל נוסף 47%
- — עד- 84,120 10% | מ- 84,121 עד- 120,720 14% | מ- 120,721 עד- 193,800 20% | מ- 193,801 עד- 269,280 31% | מ- 269,281 עד- 560,280 35% | מכל שקל נוסף 47%
- — עד- 84,120 10% | מ- 84,121 עד- 120,720 14% | מ- 120,721 עד- 193,800 20% | מ- 193,801 עד- 269,280 31% | מ- 269,281 עד- 560,280 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 721,560 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 81,480 10% | מ- 81,481 עד- 116,760 14% | מ- 116,761 עד- 187,440 20% | מ- 187,441 עד- 260,520 31% | מ- 260,521 עד- 542,160 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 698,280 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 77,400 10% | מ- 77,401 עד- 110,880 14% | מ- 110,881 עד- 178,080 20% | מ- 178,081 עד- 247,440 31% | מ- 247,441 עד- 514,920 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 663,240 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 75,480 10% | מ- 75,481 עד- 108,360 14% | מ- 108,361 עד- 173,880 20% | מ- 173,881 עד- 241,680 31% | מ- 241,681 עד- 502,920 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 647,640 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 75,960 10% | מ- 75,961 עד- 108,960 14% | מ- 108,961 עד- 174,960 20% | מ- 174,961 עד- 243,120 31% | מ- 243,121 עד- 505,920 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 651,600 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 75,720 10% | מ- 75,721 עד- 108,600 14% | מ- 108,601 עד- 174,360 20% | מ- 174,361 עד- 242,400 31% | מ- 242,401 עד- 504,360 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 649,560 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 74,880 10% | מ- 74,881 עד- 107,400 14% | מ- 107,401 עד- 172,320 20% | מ- 172,321 עד- 239,520 31% | מ- 239,521 עד- 498,360 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 641,880 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 74,640 10% | מ- 74,641 עד- 107,040 14% | מ- 107,041 עד- 171,840 20% | מ- 171,841 עד- 238,800 31% | מ- 238,801 עד- 496,920 35% | מכל שקל נוסף 47% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 640,000 ₪ בשיעור של 3%
- — עד- 62,640 10% | מ- 62,641 עד- 107,040 14% | מ- 107,041 עד- 166,320 21% | מ- 166,321 עד- 237,600 31% | מ- 237,601 עד- 496,920 34% | מכל שקל נוסף 48% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 803,520 ₪ בשיעור של 2%
- — עד- 63,240 10% | מ- 63,241 עד- 108,000 14% | מ- 108,001 עד- 167,880 21% | מ- 167,881 עד- 239,760 31% | מ- 239,761 עד- 501,480 34% | מכל שקל נוסף 48% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 810,720 ₪ בשיעור של 2%
- — נבדק, ללא שינוי
- — עד- 63,360 10% | מ- 63,361 עד- 108,120 14% | מ- 108,121 עד- 168,000 21% | מ- 168,001 עד- 240,000 31% | מ- 240,001 עד- 501,960 34% | מכל שקל נוסף 48% · מס נוסף על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב: מעל 811,560 ₪ בשיעור של 2%
- — נבדק, ללא שינוי
- — נקודת זיכוי 33א 242 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2024: נקודת זיכוי 242 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2023: נקודת זיכוי 235 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2022: נקודת זיכוי 223 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2021: נקודת זיכוי 218 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2020: נקודת זיכוי 219 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2019: נקודת זיכוי 218 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2018: נקודת זיכוי 216 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2017: נקודת זיכוי 215 לחודש
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2016: נקודת זיכוי 216 לחודש
- — נבדק, ללא שינוי
- — נבדק, ללא שינוי
- — פרק הסכומים המתואמים לשנת המס 2013: נקודת זיכוי 218 לחודש
- — סכום מדרגת גביה מופחתת 7,703 ₪ · סכום ההכנסה המירבית 51,910 ₪ · טור 1 עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל פרישה": שיעור מופחת סה"כ 8.78 (עובד 4.27, מעסיק 4.51), שיעור מלא סה"כ 19.77 (עובד 12.17, מעסיק 7.60)
- — סכום ההכנסה בשיעור המופחת 7,522 ₪ · סכום ההכנסה המירבית 50,695 ₪ · דמי ביטוח בריאות בשיעור המלא עודכנו מ-5.16% ל-5.17% החל מחודש פברואר 2025 · טור 1: שיעור מופחת סה"כ 8.78 (עובד 4.27, מעסיק 4.51), שיעור מלא סה"כ 19.77 (עובד 12.17, מעסיק 7.60)
- — סכום ההכנסה בשיעור המופחת 7,522 ₪ · סכום ההכנסה המירבית 50,695 ₪ · דמי ביטוח בריאות בשיעור המופחת עודכנו מ-3.1% ל-3.23%; דמי ביטוח בריאות בשיעור המלא עודכנו מ-5% ל-5.16% עבור חודש ינואר 2025 בלבד · טור 1: שיעור מופחת סה"כ 8.78 (עובד 4.27, מעסיק 4.51), שיעור מלא סה"כ 19.76 (עובד 12.16, מעסיק 7.60)
- — סכום ההכנסה בשיעור המופחת 7,522 ₪ · סכום ההכנסה המירבית 49,030 ₪ · שכר ממוצע החל מינואר 2024 הוא 12,536 ₪ לחודש · טור 1: שיעור מופחת סה"כ 7.05 (עובד 3.50, מעסיק 3.55), שיעור מלא סה"כ 19.60 (עובד 12.00, מעסיק 7.60) · חיילים בשרות סדיר / תורם אברים: שיעור מופחת עובד 0.40, שיעור מלא עובד 7.00
- — סכום ההכנסה בשיעור המופחת 7,122 ₪ (החל מ- 01/2023) · סכום ההכנסה המירבית 47,465 ₪ (החל מ- 01/2023) · שכר ממוצע החל מינואר 2023 הוא 11,870 ₪ לחודש · טור 1: שיעור מופחת סה"כ 7.05 (עובד 3.50, מעסיק 3.55), שיעור מלא סה"כ 19.60 (עובד 12.00, מעסיק 7.60) · חיילים בשרות סדיר / תורם אברים: שיעור מופחת עובד 0.40, שיעור מלא עובד 7.00
- — סכום ההכנסה בשיעור המופחת 6,331 ₪ (החל מ- 01/2020), ללא שינוי · סכום ההכנסה המירבית 45,075 ₪ (החל מ- 01/2022) · טור 1 עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל פרישה": שיעור מופחת סה"כ 7.05 (עובד 3.50, מעסיק 3.55), שיעור מלא סה"כ 19.60 (עובד 12.00, מעסיק 7.60) · חיילים בשרות סדיר / תורם אברים / תושב זר ממדינת אמנה: שיעור מופחת סה"כ 3.95 (עובד 0.40, מעסיק 3.55), שיעור מלא סה"כ 14.60 (עובד 7.00, מעסיק 7.60)
- — תקרת הכנסה מזכה 47(א1)(1) - רק מהכנסת עבודה 9,700 לחודש · תקרת הכנסה מזכה 47(א1)(2) - לא מהכנסת עבודה 13,700 לחודש · משכורת קובעת להפרשות לקרן השתלמות 3(ה) 188,544 לשנה · תקרה להפרשות המעביד לקופת גמל לקצבה 3(ה3) 34,423 לחודש · תקרת סכום הפיצויים להפקדה 3(ה3) 45,600 לשנה