כמה קצבת אזרח ותיק מגיעה, ומה מגדיל אותה

הקצבה הבסיסית היא רצפה, לא סכום

המספר שמצוטט בכותרות — ‎1,838‎ ש״ח לחודש ליחיד — הוא הקצבה לפני כל תוספת. מגיל ‎80‎ הוא עולה ל־‎1,941‎ ש״ח. עליו נבנות ארבע שכבות: תוספת עבור בן או בת זוג, תוספת עבור עד שני ילדים, ותוספת ותק שמוכפלת בכל מה שמתחתיה, ואחריה תוספת דחייה שמוכפלת בכל מה שמתחת לה.

הסדר הזה הוא לב העניין ואינו מופיע בשום טבלה. תוספת הוותק אינה ‎2%‎ מהקצבה הבסיסית בלבד — היא מוכפלת גם בתוספת בן הזוג ובתוספת הילדים. ההבדל אינו זניח: לזוג עם ותק מלא הוא כ־‎460‎ ש״ח לחודש. הטבלה שמתחת לתוצאה מפרקת את הקצבה לשש שורות בדיוק לפי הסדר הזה, כדי שיהיה אפשר לראות מה נבנה על מה.

תוספת ותק — ‎2%‎ לשנה, ועד ‎25‎ שנים בלבד

כל שנת ביטוח מלאה מוסיפה ‎2%‎, עד תקרה של ‎50%‎. שנת ביטוח מלאה היא שנים עשר חודשי ביטוח, גם אם לא היו רצופים, ולא שנה קלנדרית של עבודה.

התקרה נסגרת ב־‎25‎ שנות ביטוח, וזו הנקודה שמפתיעה כמעט כל מי שממלא את הטופס. מי שצבר ‎42‎ שנות ביטוח מקבל בדיוק את מה שמקבל מי שצבר ‎25‎: ‎50%‎ תוספת, לא יותר. שבע עשרה שנות הביטוח האחרונות שלו אינן מוסיפות שקל. השדה בטופס אינו חסום על ‎25‎ במכוון — עדיף שתראו את המספר האמיתי שלכם ואת המספר שמתחתיו לא זז, מאשר שתקבלו תקרה שקטה בלי הסבר. השורה שמתחת לטבלה סופרת בדיוק כמה שנים נפלו מעבר לתקרה.

יש כאן נקודה שכדאי להיזהר ממנה. עד סוף ‎2018‎ הכלל היה אחר: עשר שנות הביטוח הראשונות לא נספרו, ומי שצבר ‎15‎ שנים קיבל ‎10%‎ ולא ‎30%‎. תיקון ‎187‎ לחוק מחק את המילים האלה מהסעיף החל בינואר ‎2019‎. אתרי חקיקה מסחריים רבים עדיין מציגים את הנוסח הישן, ומחשבון שנבנה עליו טועה בגדול לרעת המבוטח. הנוסח שמופיע בבלוק המקורות שבתחתית העמוד הוא הנוסח שאחרי התיקון, כפי שהמוסד לביטוח לאומי עצמו מפרסם אותו.

תוספת דחיית קצבה — התוספת שאיש אינו יודע שצבר

מי שהגיע לגיל הפרישה והמשיך לעבוד, וההכנסה מעבודה מנעה ממנו את הקצבה, צובר ‎5%‎ לכל שנה כזאת. התוספת נצברת גם על מי שוויתר על קצבה חלקית מרצונו.

לתוספת הזאת אין תקרה. הסייג שהגביל אותה ל־‎25%‎ בוטל באפריל ‎2004‎, ומאז אפשר לצבור עוד ועוד: אישה שגיל הפרישה שלה הוא ‎62‎ ושעבדה עד ‎70‎ צוברת ‎40%‎ תוספת, שמוכפלים בקצבה שכבר כוללת את תוספת הוותק. זהו ההבדל בין ‎2,757‎ ש״ח לבין ‎3,860‎ ש״ח לחודש, לכל שארית החיים.

וזו הסיבה שהמחשבון אינו מציג אפס למי שההכנסה שלו גבוהה מדי. שנה שבה לא שולמה קצבה בגלל עבודה אינה שנה אבודה אלא שנה שנצברת, והמשפט שמתחת לסכום אומר זאת במפורש. שימו לב לתנאי: הצבירה חלה על מי שנמנעה ממנו הקצבה בגלל הכנסה מעבודה. מי שהקצבה נמנעה ממנו בגלל הכנסה שאינה מעבודה אינו זכאי לתוספת עבור אותה תקופה.

מבחן ההכנסות, ומה קורה בגיל ‎70‎

בין גיל הפרישה לגיל ‎70‎ הקצבה מותנית בהכנסות. גבר מגיע לגיל הפרישה ב־‎67‎; אצל אישה הוא נע בין ‎62‎ ל־‎65‎ לפי חודש הלידה, ולכן העמוד מציג את הטווח ואינו שואל אתכם עליו — הסכום אינו תלוי בו, רק תחילת הזכאות.

החישוב עצמו קצר. מפחיתים את התקרה מההכנסה מעבודה, לוקחים ‎60%‎ מההפרש, ומורידים אותם מסך הקצבה. התקרה ליחיד היא ‎10,113‎ ש״ח, ולמי שיש בן או בת זוג היא ‎13,484‎ ש״ח — כלומר סימון תיבת בן הזוג מזיז שני מספרים בבת אחת, את הקצבה ואת התקרה.

ואז יש מדרגה חדה, שאינה נראית כמו מדרגה. הקצבה המזערית שמשולמת היא ‎184‎ ש״ח, ומרגע שההפחתה הייתה מורידה אותה מתחת לסכום הזה — אין קצבה בכלל. לא ‎184‎ ש״ח, לא ‎50‎: אפס. הנקודה הזאת שונה מאדם לאדם, כי היא תלויה בגובה הקצבה שנצברה, ולכן היא מוצגת בשורה נפרדת מתחת לטבלה ומחושבת עבורכם. ליחיד עם ותק מלא היא נופלת סביב ‎14,400‎ ש״ח, ולזוג סביב ‎20,080‎.

בגיל ‎70‎ כל זה נעצר. הקצבה משולמת במלואה בלי קשר להכנסה, לגברים ולנשים כאחד, ושדה ההכנסה בטופס מפסיק להשפיע על משהו.

שאלה שחוזרת: פנסיה תקציבית או קרן פנסיה אינן נספרות במבחן הזה כלל. החוק מוציא מ״הכנסה״ כל קצבה שמשולמת מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בישראל או מחוץ לה. מה שכן נספר הוא הכנסה שאינה מעבודה — שכר דירה, ריבית — ולה תקרה נפרדת, גבוהה פי שלושה מזו שבטופס.

דוגמה: ‎25‎ שנות ביטוח, גיל ‎70‎, יחיד

זו ברירת המחדל בטופס. הקצבה הבסיסית ‎1,838‎ ש״ח, תוספת ותק מלאה ‎919‎ ש״ח, סך הכול ‎2,757‎ ש״ח לחודש. אין מבחן הכנסות, כי הגיל כבר עבר ‎70‎. מהסכום ינוכו ‎237‎ ש״ח דמי ביטוח בריאות, ומה שייכנס לחשבון הוא ‎2,520‎ ש״ח.

עכשיו נחליף את הגיל ל־‎67‎ ונזין הכנסה מעבודה של ‎11,113‎ ש״ח. ההפרש מעל התקרה הוא ‎1,000‎ ש״ח, ‎60%‎ ממנו הם ‎600‎ ש״ח, והקצבה יורדת ל־‎2,157‎ ש״ח. זו בדיוק הדוגמה שהמוסד לביטוח לאומי מפרסם בעצמו, והמחשבון מגיע לאותו שקל — הבדיקה הזאת רצה כמבחן בכל build.

ודוגמה שלישית, שמראה כמה משנה הסדר: זוג, ‎25‎ שנות ביטוח, גיל ‎70‎. הקצבה הבסיסית ותוספת בן הזוג הן ‎2,762‎ ש״ח, תוספת הוותק מוכפלת בשתיהן ומוסיפה ‎1,381‎ ש״ח, והסך הוא ‎4,143‎ ש״ח. אילו הוותק היה חל על הקצבה הבסיסית בלבד היה מתקבל ‎3,681‎ ש״ח — פער של ‎462‎ ש״ח בחודש, ‎5,544‎ ש״ח בשנה.

מה זה לא: השלמת הכנסה

תוספת השלמת הכנסה היא גמלה אחרת, לא חלק מהקצבה ולא שכבה נוספת עליה. היא משולמת למי שהכנסתו נמוכה, יש לה מבחן אמצעים משלה, ומגישים עליה תביעה נפרדת. גם דמי ביטוח הבריאות שלה שונים — ‎123‎ ש״ח במקום ‎237‎.

הסף המרכזי שלה מוצג בשורה מתחת לטבלה: היא נבחנת עד הכנסה מקצבה של ‎4,375‎ ש״ח ליחיד או ‎6,912‎ ש״ח לזוג, ועד הכנסה מעבודה של ‎3,236‎ ש״ח ליחיד. מעבר לספים האלה אין השלמה. מה שהמחשבון אינו יודע, ולכן אינו מנסה לחשב, הוא מבחני החיסכון והרכב שנבדקים גם הם — מבחן אמצעים חלקי שמוצג כאילו הוא שלם גרוע ממשפט שאומר שיש בו חלקים שאינם כאן.

מה נקבע בביטוח לאומי ולא בעמוד הזה

הזכאות עצמה. תקופת האכשרה, התושבות ותשלום דמי הביטוח כחוק הם תנאים שנבדקים בתיק ולא בטופס, ומי שאינו עומד בהם לא יקבל קצבה בגובה כלשהו. גם מניין שנות הביטוח נקבע שם — ובמיוחד אצל נשים, שאצלן נספרות תקופות עבודה ותקופות מוגדרות נוספות ולא כל שנות התושבות. המספר שמזינים בשדה הראשון הוא הערכה שלכם, וההפרש בינו לבין המניין הרשמי מתורגם ישירות ל־‎2%‎ לכל שנה.

כל הסכומים בעמוד מתעדכנים ב־‎1‎ בינואר, לפי המדד והשכר הממוצע במשק. בלוק המקורות שבתחתית העמוד מציג לכל מספר את הכתובת שממנה נשלף ואת התאריך שבו נבדק, והשינויים בין השנים מופיעים שם כרשימה.