כמה מגיע לכם על הדרך לעבודה
הצו מתיר שתי דרכים לחשב את אותו החזר ואינו אומר איזו מהן קובעת, ולכן העמוד הזה אינו מחזיר סכום אחד אלא את שניהם — ומסמן איזה מהם המעסיק רשאי להסתפק בו.
התקרה אינה תעריף, וזה מה שמפיל את רוב החישובים
22.60 ₪ ליום הוא הסכום שחוזר בכל דיון על דמי נסיעות, וכמעט תמיד מצוטט הפוך. הצו אינו קובע שמגיעים לכם 22.60 ₪ ליום; הוא קובע שמגיע לכם עד 22.60 ₪ ליום. מי שנוסע שתי תחנות ומשלם 16 ₪ ליום מקבל 16 ₪, לא 22.60 ₪. מי שמשלם 38 ₪ מקבל 22.60 ₪, וההפרש נשאר עליו.
ההבחנה הזו נשמעת פורמלית עד שמסתכלים על התעריפים בפועל. באזור הקרוב, עד חמישה־עשר קילומטרים, נסיעה הלוך ושוב עולה 16 ₪ — מתחת לתקרה, כלומר התקרה לא נוגעת בכלום. כבר באזור הבא, בין חמישה־עשר לארבעים, אותה נסיעה עולה 29 ₪, והתקרה חותכת שליש ממנה בכל יום. משם והלאה היא חותכת יותר, וכל האזורים הרחוקים נראים בטבלה למטה בדיוק אותו דבר: כולם שווים 22.60 ₪ ליום, כי כולם נעצרים באותו מקום.
זה גם מסביר למה השורה האחרונה בטבלה שטוחה. היא אינה טעות בנתונים — היא התקרה.
הסכום הזה ירד, ולא עלה
בין 2010 ל-2014 התקרה טיפסה בכל שנה כמעט: 23.70 ₪, 24.40 ₪, 25.20 ₪, ואז 26.40 ₪. צו ההרחבה משנת 2016 החליף אותה ב-22.60 ₪, ביטל את חמשת הצווים שקדמו לו, ומאז לא זז. אין כאן מדד, אין הצמדה ואין עדכון אוטומטי — יש הסכם קיבוצי אחד משנת 2016 שאיש לא החליף.
התוצאה היא שהסכום שמופיע בתלוש שלכם היום נקבע לפי מחירי תחבורה ציבורית של 2016, בזמן שהמחירים עצמם עלו מאז — האחרון שבהם באפריל 2025. הפער הזה אינו באג בחישוב. הוא הסיבה שהחישוב לפי ימים כמעט תמיד מגיע לתקרה.
הצו אומר «או», ואינו אומר איזה
סעיף 4 קובע שהוצאות הנסיעה ייקבעו «לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל». זהו. הוא אינו אומר מי בוחר, והוא אינו אומר מה קורה כששתי הדרכים נותנות סכומים שונים — וזה כמעט תמיד המצב.
הפרשנות שנוהגים לפיה, וזו גם הפרשנות שהמחשבון הזה מיישם, היא שהמעסיק רשאי לשלם את הזול מבין השניים. היא אינה כתובה בצו ואינה מופיעה במדריך של משרד העבודה, ולכן היא מסומנת בעמוד הזה כמקור משני ולא כלשון החוק. שווה לדעת את זה לפני ויכוח.
הדרך הראשונה: כמה עולה יום נסיעה, עד התקרה, כפול מספר הימים שהגעתם. הדרך השנייה: מחיר החופשי החודשי, נקודה. אצל מי שנוסע כל יום, השנייה זולה בהרבה — 22 ימים בתקרה הם 497 ₪, וחופשי חודשי ארצי הוא 315 ₪.
איפה שתי הדרכים מתחלפות
כאן נמצא הדבר היחיד בעמוד הזה שכדאי לזכור בעל פה: הזול מביניהם משתנה לפי כמה ימים הגעתם, ולא לפי כמה רחוק אתם גרים.
315 חלקי 22.60 הם קצת פחות מארבעה־עשר. כלומר עד שלושה־עשר ימי עבודה בחודש, החישוב היומי הוא הזול — ולכן הוא הקובע, והוא נמוך ממחיר הכרטיס. מארבעה־עשר ימים ומעלה מחיר הכרטיס הופך לזול, והמעסיק רשאי לעצור שם. השורה הזו בתוצאות אומרת בדיוק היכן הגבול עובר אצלכם, כי הוא תלוי בתעריף שלכם ולא בתעריף של מישהו אחר.
מכאן נובעת מסקנה שמפתיעה אנשים: חודש שבו לקחתם שבוע חופשה אינו חודש שבו מקזזים לכם מהכרטיס. הוא חודש שבו החישוב לפי ימים נמוך מהכרטיס, ולכן הוא זה שחל. אסור להוריד ימי היעדרות ממחיר חופשי חודשי; מותר לשלם לפי הימים שהיו.
«יום עבודה בפועל» הוא בדיוק מה שהוא נשמע
סעיף 3 מדבר על «כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה», וסעיף 7 מוסיף שעובד שנעדר מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר עבור תקופת ההיעדרות. חופשה, מחלה ומילואים אינם נספרים.
הסעיף הזה נכתב ב-2016 ועובד היום בעיקר על משהו אחר: ימי עבודה מהבית. יום שבו לא נסעתם לשום מקום אינו יום עבודה בפועל לעניין נסיעות, גם אם הוא יום עבודה מלא לכל שאר העניינים. עובד היברידי שמגיע שלושה ימים בשבוע מגיע לכשלושה־עשר ימים בחודש — כלומר, בדיוק אל הצד הנמוך של הגבול שבפסקה הקודמת. זו לא זוטה: היא ההבדל בין 294 ₪ ל-315 ₪ בחודש טיפוסי, לטובת מי שסופר נכון.
הסעה מטעם המעסיק, וחצי הסכום
סעיף 6 קצר וחד. מי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו אינו מקבל החזר. אבל אם ההסעה היא לכיוון אחד בלבד — למשל הסעה מאורגנת בבוקר וחזרה עצמאית — הזכאות נשארת עד מחצית הסכומים, כלומר עד 11.30 ₪ ליום.
שימו לב שהמחצית חלה על התקרה, לא על המחיר שאתם משלמים. באזור הקרוב נסיעה אחת עולה 8 ₪, שזה מתחת ל-11.30 ₪, ולכן מקבלים את מלוא ה-8 ₪. באזור הבא נסיעה אחת עולה 14.50 ₪, והמחצית חותכת אותה. שתי מדרגות שונות, אותו סעיף.
מה שהעמוד הזה לא עושה
הצו מכיר גם באוטובוס שני: מי שנאלץ להחליף קו זכאי גם לנסיעה הנוספת, אבל רק אם הוא נוסע בקו השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות — וגם אז, בגבולות אותה תקרה יומית. באזור הקרוב זה ממילא כלול, כי כרטיס אחד מזכה במעברים חופשיים למשך תשעים דקות.
הטבלה כאן היא של אוטובוס בלבד. לחוזה משולב רכבת יש עמודות משלו באותה טבלה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, והן גבוהות יותר — מה שכמעט אינו משנה, כי התקרה חותכת אותן באותו מקום ממש. הסדרי הנחה אישיים — חופשי חודשי אזור 1, סטודנט, אזרח ותיק — אינם בטבלה, ומי שיש לו כזה יזין את מחירו בשדה הנפרד.
ולבסוף, מה שהצו קובע הוא רצפה. הסכם קיבוצי ענפי או חוזה עבודה אישי יכולים לתת יותר, והרבה ענפים אכן נותנים. הסכום שמופיע כאן הוא מה שמגיע לכם ממילא, לא מה שמותר לכם לבקש.
דוגמה
עובדת שגרה עשרים קילומטרים ממקום העבודה נמצאת באזור השני. נסיעה בודדת שם היא 14.50 ₪, כלומר 29 ₪ ליום הלוך ושוב, והתקרה מורידה את זה ל-22.60 ₪.
בחודש שבו הגיעה 22 ימים: החישוב היומי הוא 497.20 ₪, החופשי החודשי הוא 315 ₪, והמעסיק רשאי לשלם 315 ₪. היא הוציאה בפועל 315 ₪ — כי גם היא קנתה את הכרטיס — ולכן היא מכוסה במלואה.
בחודש שבו הגיעה 10 ימים בלבד: החישוב היומי הוא 226 ₪, שהוא פחות ממחיר הכרטיס, ולכן הוא הקובע. מי שהחסיר ממנה ימים ממחיר הכרטיס היה מגיע לאותו מקום; מי ששילם לה 315 ₪ שילם יותר מהמחויב, וזה מותר.
ובחודש שבו לא קנתה כרטיס אלא שילמה נסיעה־נסיעה, 22 ימים: מגיעים לה 497.20 ₪, היא הוציאה 638 ₪, והפער — 140.80 ₪ — נשאר עליה. זו השורה «נשאר עליכם», והיא הסיבה שכדאי לקנות את הכרטיס.
מה המחשבון הזה לא עושה
- צו ההרחבה קובע רצפה; הסכם קיבוצי ענפי או חוזה אישי יכולים לקבוע סכום גבוה יותר
- התעריפים שבטבלה הם של אוטובוס בלבד — חוזה משולב רכבת מתומחר בעמודות אחרות של אותה טבלה
- אינו מטפל בהסדרי הנחה אישיים כמו חופשי חודשי אזור 1, סטודנט או אזרח ותיק
- המרחק שמזינים הוא מרחק הנסיעה בפועל, לא מרחק אווירי — הוא מה שקובע את האזור
מקורות ושיטת החישוב
- צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין (י"פ התשע"ו, עמ' 8993) — שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה · נבדק ב־
- הרשות הארצית לתחבורה ציבורית — מחירים ומנויים, תעריפי נסיעה לפי מרחק — 0-15 ק"מ אוטובוס: 8 ₪ · חופשי יומי 17.5 ₪ · חופשי חודשי 315 ₪ | 15-40 ק"מ: 14.5 ₪ · 29 ₪ · 315 ₪ | 40-75 ק"מ: 19 ₪ · 37.5 ₪ · 315 ₪ | 75-120 ק"מ: 19 ₪ · 37.5 ₪ · 315 ₪ | 120-225 ק"מ: 30.5 ₪ · 60.5 ₪ · 315 ₪ | מעל 225 ק"מ: 74 ₪ · 79.5 ₪ · 684 ₪ · נבדק ב־
- כל-זכות — החזר הוצאות נסיעה — גובה ההחזר עבור הוצאות נסיעה ליום נקבע לפי שווי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס ולא יותר מהתקרה היומית (22.60 ₪), או לפי עלות הסדר נסיעה "חודשי אזורי או ארצי" - לפי הזול מביניהם · עובד מועסק 22 ימים בחודש. עלות הסדר חודשי אזורי היא 99 ש"ח. עלות נסיעה יומית הלוך ושוב היא 11 ש"ח, או 242 ש"ח לחודש לפי 22 ימי עבודה. במקרה זה, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בסך 99 ש"ח · אם העובד שהה בחופשה ונכח בעבודה רק 8 ימים, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי ימי עבודתו בפועל, כלומר 88 ש"ח = 8 X 11 ש"ח · נבדק ב־
שאלות נפוצות
כמה מגיע לי ליום?
עד 22.60 ₪ ליום עבודה שבו הגעתם לעבודה בתחבורה. זו תקרה ולא תעריף: אם הנסיעה עולה פחות, מקבלים את מה שהיא עולה.
אני נוסע רק פעם ביומיים למשרד. משנה?
מאוד. הזכאות היא לפי ימי עבודה בפועל, וימים שעבדתם מהבית לא נספרים. פחות ימים במשרד גם מחזירים את החישוב היומי למקום שבו הוא עדיף על חופשי חודשי.
המעסיק משלם לי חופשי חודשי. זה חוקי?
כן, כשהוא זול יותר מהחישוב היומי. אבל בחודש שבו נעדרתם הרבה, החישוב היומי עשוי לצאת נמוך יותר — ואז הוא הקובע, ולא מחיר הכרטיס.
יש הסעה מטעם העבודה. מגיע לי משהו?
הסעה לשני הכיוונים מבטלת את הזכאות. הסעה לכיוון אחד בלבד משאירה זכאות עד מחצית הסכומים, כלומר עד 11.30 ₪ ליום.
החזר הנסיעות חייב במס?
כן. הוא נחשב הכנסה לכל דבר, ומופיע בתלוש לצד השכר — כך שהסכום שנכנס לחשבון נמוך מהסכום שמופיע בשורת הנסיעות.
מחשבונים קשורים
שינויים בערכים שבעמוד
- — שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה
- — שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2014 יהיה עד 26.40 ש"ח ליום עבודה
- — שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2012 יהיה עד 25.20 ש"ח ליום עבודה
- — שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2011 יהיה עד 24.40 ש"ח ליום עבודה
- — שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2010 יהיה עד 23.70 ש"ח ליום עבודה
- — החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי להחזר עד למחצית הסכומים הנ"ל · עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו · אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות
- — 0-15 ק"מ אוטובוס: 8 ₪ · חופשי יומי 17.5 ₪ · חופשי חודשי 315 ₪ | 15-40 ק"מ: 14.5 ₪ · 29 ₪ · 315 ₪ | 40-75 ק"מ: 19 ₪ · 37.5 ₪ · 315 ₪ | 75-120 ק"מ: 19 ₪ · 37.5 ₪ · 315 ₪ | 120-225 ק"מ: 30.5 ₪ · 60.5 ₪ · 315 ₪ | מעל 225 ק"מ: 74 ₪ · 79.5 ₪ · 684 ₪
- — גובה ההחזר עבור הוצאות נסיעה ליום נקבע לפי שווי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס ולא יותר מהתקרה היומית (22.60 ₪), או לפי עלות הסדר נסיעה "חודשי אזורי או ארצי" - לפי הזול מביניהם · עובד מועסק 22 ימים בחודש. עלות הסדר חודשי אזורי היא 99 ש"ח. עלות נסיעה יומית הלוך ושוב היא 11 ש"ח, או 242 ש"ח לחודש לפי 22 ימי עבודה. במקרה זה, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בסך 99 ש"ח · אם העובד שהה בחופשה ונכח בעבודה רק 8 ימים, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי ימי עבודתו בפועל, כלומר 88 ש"ח = 8 X 11 ש"ח