כמה מס יורד מזכייה בלוטו

שיעור אחד, ושלוש תשובות שונות לגמרי

סעיף ‎124ב‎ לפקודת מס הכנסה קובע שיעור אחד על זכייה מהגרלה, מהימור או מפעילות נושאת פרסים: ‎35%‎, ובלשונו ״בלא זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם״. את הסייג היחיד שמעניין זוכה הוא מפנה לסעיף ‎9(28)‎ — הפטור. וכאן מתחיל הפער בין מה שכתוב לבין מה שמשלמים.

הפטור אינו עובד כמו מדרגת מס. מתחת לתקרה שקבע שר האוצר בצו אין מס בכלל, לא על שקל אחד מהזכייה. מעל התקרה הפטור לא נעלם וגם לא נשאר במקומו — הוא מתקפל: על כל שקל שהזכייה עולה מעל התקרה נגרע שקל מהפטור עצמו. שני הכיוונים פועלים יחד, ולכן הסכום החייב גדל בשני שקלים על כל שקל זכייה. כשהזכייה מגיעה לכפל התקרה הפטור מתאפס, ומשם ומעלה המס באמת חל על הסכום כולו.

התוצאה היא שלוש תשובות שונות לאותה שאלה, לפי היכן נופלת הזכייה. מתחת לתקרה — אפס. מעל כפל התקרה — ‎35%‎ מהכול. ובאמצע, בטווח שבו נמצאות רוב הזכיות שאנשים בכלל טורחים לבדוק, מספר שאינו ‎35%‎ ואינו אפס, ושאי אפשר לנחש בלי לעשות את החשבון.

למה השקל הבא עולה שבעים אגורות

הנתון שכמעט לא מופיע בשום מקום הוא השיעור השולי. בתוך טווח ההתקפלות, כל שקל זכייה נוסף עושה שתי פעולות בבת אחת: הוא מצטרף לסכום החייב, והוא מוחק שקל של פטור שהיה חייב במקומו. הסכום החייב עולה בשניים, המס עולה ב־‎35%‎ מזה — כלומר ‎70‎ אגורות על כל שקל.

זה לא מלכוד ולא קפיצה. הנטו ממשיך לעלות לאורך כל הטווח, ואין סכום זכייה שבו עדיף לזכות פחות. אבל השורה ״והשקל הבא ממוסה ב־״ שבתוצאה קיימת כדי שהמספר הזה יהיה גלוי, כי הוא זה שמסביר למה זכייה שגדלה ב־‎5,000‎ ש״ח מוסיפה לכיס הרבה פחות מ־‎5,000‎.

בקצה העליון של הטווח שתי הקריאות נפגשות בדיוק: בכפל התקרה, ״פי שניים מהעודף״ ו״כל הסכום״ הם אותו מספר. לכן אין שם קפיצה בסכום המס — מה שקופץ הוא רק השיעור על השקל הבא, שחוזר מ־‎70%‎ ל־‎35%‎.

טופס אחד הוא זכייה אחת, גם כשחילקתם אותו

השדה השני בטופס הוא הפרט שעולה לאנשים כסף אמיתי. הצו קובע שכמה ניחושים ששולבו בטופס אחד, וכן כמה הגרלות שנעשו בטופס אחד, נחשבים לזכייה אחת — ומוסיף במפורש שהדבר נכון ״בין אם שולמו לאדם אחד ובין אם שולמו לכמה בני אדם״.

כלומר: ארבעה חברים שמילאו טופס משותף וזכו זוכים לפטור אחד על הסכום המשותף, ורק אחרי שהמס חושב מחלקים ביניהם. ארבעה טפסים נפרדים באותה הגרלה היו ארבע זכיות עם ארבעה פטורים ואפשר שאף אחת מהן לא הייתה חייבת במס. אותו כסף, אותה קבוצה, הפרש של אלפי שקלים — והוא נקבע בשלב מילוי הטופס, לא בשלב חלוקת הזכייה.

המחשבון מציג את החלוקה כשווה בין המשתתפים, כי זו החלוקה שאפשר לגזור מהטופס. חלוקה אחרת מזיזה את החלק החייב שכל אחד מדווח בדוח השנתי שלו ואינה משנה את הסכום הכולל שנוכה.

התקרה משתנה בכל ינואר, ופעם אחת היא ירדה

הצו אינו קובע מספר קבוע: הוא מורה שהתקרה תתואם לפי סעיף ‎120ב‎ לפקודה, כלומר לפי המדד. בפועל היא זזה כמעט מדי שנה, ורשות המסים מפרסמת את הסכום העדכני בלוח העזר השנתי שלה.

הפרט ששווה להכיר: בשנה אחת התקרה ירדה. המדד ירד, והתיאום עובד לשני הכיוונים — כך שזכייה זהה בשתי שנים סמוכות יכולה לצאת עם סכום מס שונה לרעת השנה המאוחרת יותר. מ־‎2025‎ ואילך התיאום מוקפא בחוק לשלוש שנות מס, ולכן הסכום עומד במקום.

בגלל זה תאריך ההגרלה הוא שדה ולא הנחה. בוחרים את התאריך, והחישוב נעשה לפי התקרה שהייתה בתוקף באותו יום. בלוק המקורות שמתחת למחשבון מציג לכל שנה את המסמך שממנו נשלף המספר ואת התאריך שבו הוא נפתח, כדי שאפשר יהיה לבדוק את זה ולא להאמין לנו.

דוגמה: ‎50,000‎ ש״ח, והחשבון של רשות המסים עצמה

זו הדוגמה שרשות המסים עצמה פותרת בחוברת ההסברים לדוח השנתי, ולכן היא גם התרחיש שהעמוד נטען איתו.

זכייה של ‎50,000‎ ש״ח כשהתקרה עומדת על ‎33,840‎ ש״ח. הסכום העודף מעל התקרה הוא ‎16,160‎ ש״ח. הפטור, שהיה ‎33,840‎, נגרע באותם ‎16,160‎ ויורד ל־‎17,680‎ ש״ח. הסכום החייב הוא מה שנשאר: ‎32,320‎ ש״ח. עליו חלים ‎35%‎, כלומר ‎11,312‎ ש״ח מס, ובכיס נשארים ‎38,688‎ ש״ח.

שימו לב מה קרה כאן. הזכייה עברה את התקרה ב־‎16,160‎ ש״ח בלבד, והסכום החייב יצא כמעט כפול מזה. חישוב שהיה מכפיל ‎35%‎ בעודף בלבד היה מגיע ל־‎5,656‎ ש״ח — פחות ממחצית. חישוב שהיה מכפיל ‎35%‎ בזכייה כולה היה מגיע ל־‎17,500‎ ש״ח. שתי הטעויות נפוצות, והן משני צדי המספר הנכון.

מה לא נכנס לחשבון

שני דברים שכדאי לדעת עליהם דווקא מפני שהם לא כאן.

הראשון — מה שהטופס עלה. סעיף ‎124ב‎ מתיר בדיוק שני סייגים: את הפטור, ואת הניכוי שבסעיף ‎17(11)‎ — שהוא הוצאות הכנת הדוח והטיפול בשומה ובערעור, כלומר שכר טרחת רואה החשבון. עלות הטפסים אינה שם, וטפסים שלא זכו אינם ניתנים לקיזוז מול טופס שזכה. אין מנגנון של רווח והפסד בהימורים.

השני — מס יסף. סעיף ‎121ב‎ מטיל מס נוסף על מי שהכנסתו החייבת בשנת המס עוברת תקרה שנתית, והוא חל גם על הכנסה מהגרלות ופרסים; תקנות הניכוי אף מורות למשלם לנכות אותו יחד עם המס לפי ‎124ב‎. הוא אינו מחושב בעמוד הזה מסיבה עניינית: הוא נגזר מכלל ההכנסה השנתית של הזוכה, ולא מהזכייה, ולעמוד שרואה זכייה אחת אין את הנתון הזה. בזכייה גדולה זה הבדל אמיתי, ושווה לברר אותו מול מי שמגיש את הדוח.