המרת תאריך עברי ולועזי, לשני הכיוונים
תאריך עברי אינו יום לועזי אחד אלא שניים — הוא נכנס בערב ומסתיים בערב שאחריו — ואורך החודש והשנה משתנים, ולכן יש שנים שאין בהן ל׳ בכסלו ושנים שיש בהן שני חודשי אדר.
ההמרה עצמה היא הקל שבדבר
לוח השנה העברי קבוע מאז הלל השני, והוא נוסחה ולא טבלה. המולד — הרגע שבו הלבנה מתחדשת — חוזר כל עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות ושבע מאות תשעים ושלושה חלקים; ארבע דחיות מזיזות את ראש השנה מהימים שהוא אינו יכול לחול בהם; ומה שיוצא הוא שנה שאורכה אחד משישה מספרים בלבד.
לכן אין כאן טווח כיסוי ואין תאריך שממנו והלאה התשובה נעשית ניחוש. הטווח שהטופס מקבל הוא החלטה על מה סביר לשאול, לא גבול של החישוב.
מה שכן דורש תשומת לב הוא כל השאר: מתי היום מתחיל, כמה ימים יש בחודש הזה בשנה הזאת, ובאיזה אדר מדובר.
תאריך עברי נוגע בשני ימים לועזיים
היום העברי מתחיל בצאת הכוכבים ונגמר בצאת הכוכבים. משמע: י״ד באלול תשפ״ו אינו «עשרים ושבעה באוגוסט». הוא נכנס בערב של עשרים ושישה באוגוסט ונמשך עד הערב של עשרים ושבעה.
רוב הממירים ברשת מחזירים יום לועזי אחד ומשאירים את הקורא לדעת את זה לבד. כאן מופיעים שני הימים, מפני שההבדל ביניהם הוא בדיוק ההבדל בין להדליק נר במועד לבין להדליק אותו יממה מאוחר מדי.
באותו היגיון יש בטופס סימון «אחרי צאת הכוכבים». לידה בשעה עשר בלילה, פטירה בשעה תשע, ברית שנקבעה בערב — כולם שייכים לתאריך העברי של יום המחרת. שעת צאת הכוכבים תלויה במקום ובעונה והמחשבון אינו יודע אותה, ולכן הוא אינו מנחש: הוא שואל.
מי שנולד בין השקיעה לצאת הכוכבים נמצא בספק, ולעניין כזה יש לשאול רב ולא עמוד אינטרנט.
שנה מעוברת: למה, ומה זה עושה
שנה עברית של שנים עשר חודשי לבנה קצרה מהשנה השמשית באחד עשר יום. בלי תיקון היה פסח נודד אל תוך החורף בתוך עשור. התיקון הוא מחזור של תשע עשרה שנים שבו שבע מהן מעוברות, ובכל אחת מהן נוסף חודש שלם.
החודש הנוסף הוא אדר. בשנה מעוברת יש אדר א׳ ואדר ב׳; בשנה פשוטה יש אדר אחד. זו הסיבה שרשימת החודשים בטופס נבנית לפי השנה שהוזנה ולא מרשימה קבועה של שנים עשר: לבקש אדר ב׳ בשנה פשוטה זה לבקש חודש שאינו קיים, והמחשבון אומר את זה במקום להזיז את התאריך בשקט לחודש אחר.
ההזזה השקטה היא הטעות שקשה לגלות. מי שמזין תאריך ומקבל תשובה אינו יודע שהחודש שלו הוחלף בדרך, ובתאריכים שאדם מציין פעם בשנה זו טעות שחוזרת שנה אחר שנה.
חשוון וכסלו, ולמה יש שנים בלי ל׳ בכסלו
עשרה מתוך שנים עשר החודשים מתחלפים בקביעות בין שלושים לעשרים ותשעה ימים ואינם משתנים לעולם. שניים אינם כאלה: חשוון וכסלו. הם החודשים שסופגים את ההפרש שהדחיות יוצרות, ולכן אורכם משתנה משנה לשנה.
מכאן שלוש צורות של שנה, ובתשובה מופיע באיזו מהן מדובר:
- חסרה — כסלו בן עשרים ותשעה יום. אין בה ל׳ בכסלו כלל.
- כסידרה — חשוון עשרים ותשעה, כסלו שלושים.
- שלמה — חשוון בן שלושים. יש בה גם ל׳ בחשוון וגם ל׳ בכסלו.
שנה פשוטה היא בת שלוש מאות חמישים ושלושה, חמישים וארבעה או חמישים וחמישה ימים, ושנה מעוברת בת שלוש מאות שמונים ושלושה, שמונים וארבעה או שמונים וחמישה. אין אפשרות שביעית.
בגלל זה תאריך שנפל בל׳ בכסלו נדחה כאן ולא מוזז ליום סמוך. יש שנים שהיום הזה פשוט אינו קיים בהן, ולומר זאת עדיף על לענות משהו. מי שמחפש לאן עובר יום שנה כזה — זו שאלה של מנהג ולא של לוח, והיא נענית במחשבון האזכרה שבסוף העמוד, שבו יש בחירת נוסח.
החודשים נספרים מתשרי
בלוחות מודפסים רבים ניסן הוא החודש הראשון, כפי שכתוב בתורה. כאן הספירה מתחילה מתשרי, מפני שהשנה מתחילה בתשרי וכל חישוב שמוסיף חודשים לתאריך נעשה פשוט יותר כשהוא מתחיל היכן שהשנה מתחילה.
זו גם הסיבה שאין כאן כתיב מספרי של תאריך עברי בסגנון 5786-12-14. אין לזה מוסכמה, והוא היה נקרא אחרת אצל מי שסופר מניסן — כלומר מחרוזת שנראית מדויקת ומתפרשת בשתי דרכים. תאריך עברי נכתב במילים, וכך הוא מוצג.
מה מוקלד ומה נכתב
השנה מוקלדת בספרות. היא מוצגת באותיות — תשפ״ו, י״ד, ט״ו — אבל אינה נקראת מהן, וזו החלטה ולא חוסר.
חמש עשרה ושש עשרה נכתבות ט״ו ו־ט״ז ולא בצירוף האותיות המתבקש, מפני שהוא מאיית את השם. כל לוח עברי בעולם עושה כך, וזו הסיבה שפסח חל בט״ו בניסן.
בכיוון ההפוך אין ודאות דומה: הגרשיים נכתב בארבע צורות שונות במקלדות ובהדבקות, יש שכותבים ה׳תשפ״ו ויש שכותבים תשפ״ו, ופענוח שגוי של אחד מאלה אינו נראה לעין — הוא מחזיר תאריך שנראה סביר. לכן שדה השנה מקבל ספרות.
מה אין כאן
אין כאן פרשת השבוע, אין מולד, אין זמני היום ואין תאריכי חגים. יש כאן המרה של תאריך אחד, לשני הכיוונים, עם הדברים שצריך לדעת כדי לקרוא את התשובה נכון.
הטווח הוא מראש השנה תרס״א ועד סוף שנת תתקנ״ט — ספטמבר 1900 עד ספטמבר 2199. הקצוות נופלים על גבולות של שנים עבריות שלמות ולא על אחד בינואר, וזה מכוון: כך כל תאריך לועזי שהעמוד מקבל מתורגם לשנה עברית שהעמוד גם מקבל, ואי אפשר להגיע למצב שבו התשובה שהתקבלה בכיוון אחד נדחית בכיוון השני.
מה המחשבון הזה לא עושה
- שעת צאת הכוכבים משתנה לפי מקום ולפי עונה, והמחשבון אינו יודע אותה — הוא שואל אתכם אם המועד היה לפניה או אחריה
- הטווח הוא תרס״א עד תתקנ״ט, כלומר ספטמבר 1900 עד ספטמבר 2199. הלוח עצמו נוסחה בלי סוף, והטווח הוא החלטה על מה סביר לשאול
- שנה עברית מוצגת כאן באותיות אך מוקלדת בספרות. תשפ״ו נכתב ולא נקרא, מפני שגרשיים אחד נכתב בארבע צורות שונות ופענוח שגוי הוא שקט
- אין כאן פרשת השבוע, מולד, זמני היום ולא תאריכי חגים — רק המרה של תאריך אחד
שאלות נפוצות
למה מוצגים כאן שני תאריכים לועזיים?
מפני שיום עברי נמשך מצאת הכוכבים עד צאת הכוכבים, ולכן הוא נוגע בשני ימים לועזיים. התאריך העברי נכנס בערב של הראשון ומסתיים בערב של השני, ושניהם מופיעים בתשובה.
המועד היה בלילה — מה מזינים?
את התאריך הלועזי של אותו ערב, ומסמנים שזה היה אחרי צאת הכוכבים. הסימון מקדם את התאריך העברי ביום, וזו הטעות הנפוצה ביותר בהמרות של שעות ערב.
למה יש שנים עם שני חודשי אדר?
שבע שנים מתוך כל תשע עשרה הן מעוברות ויש בהן שלושה עשר חודשים, כדי שהחגים לא ינדדו על פני העונות. בשנה כזאת יש אדר א׳ ואדר ב׳, ובשנה פשוטה יש אדר אחד. רשימת החודשים בטופס נבנית לפי השנה שהוזנה.
הזנתי ל׳ בכסלו והתקבלה הודעת שגיאה
חשוון וכסלו הם החודשים היחידים שאורכם משתנה בין עשרים ותשעה לשלושים יום. בשנה חסרה אין ל׳ בכסלו כלל, ולכן הוא נדחה ולא מוזז ליום אחר. סוג השנה מוצג בתשובה.
איזה תאריך עברי חל היום?
העמוד נטען על התאריך של היום בשני הלוחות, כך שהתשובה כבר על המסך לפני שנוגעים בטופס.